גוץ לי

אמש התקשרה אליי שוב מלכת אנגליה.
"היי זאת אליזבת'. המלכה.".

"היי עליזה, מה נשמע?" התעניינתי.

"ראיתי שעדיין לא עשית לייק לעמוד שלי בפייסבוק." היא נזפה בי.
"כן, קצת קשה לי. אני מודה.".
"מדוע?".
"למען האמת בכל פעם שאני רואה את הפרצוף הזועף שלך אני חושב על שלי יחימוביץ'.".
"אני מצפה שתסבול את זה.".
"כן, אבל אז מתחיל מעגל שכזה - שלי מזכירה לי את עמיר פרץ.
את יודעת אגב שהוא בעצם עזב כיוון שהיא טענה שהיא יכולה לגדל שפם כמו שלו בשבועיים?
בכל מקרה - עמיר פרץ מזכיר לי את דודו זר, וזה מזכיר לי כאמור את פרפר נחמד, מה שמזכיר לי את החבובות ואת מיס פיגי כמובן. והדבר הבא שקופץ למוח הוא שרה נתניהו.".
"עמך הסליחה.".
"בכל מקרה - מזל טוב על ההריון המלכותי. הייתי בטוח שהארי יכניס מישהי להריון הרבה לפני ווילאם, אז סחתיין.".
"תודה. ואני עדיין מחכה ממך לרשימת המחליפים הפוטנציאליים לג'יימס בונד. שלום שלום.".

לברך ברכות

השבוע יחגגו הנוצרים את חג המולד.

חג שהוא בעצם מסיבת יום ההולדת הגדולה בעולם. הפקת ענק.

אני לא לוקח חלק בפסטיבל הזה.
לא רק מטעמים דתיים.
חתן השמחה הוא הרי המשיח, ולכן מתישהו אמור לקום לתחייה.
ומי אתם חושבים יצטרך להרים אותו על הכסא 2013 פעם?..
בהחלט לא בשבילי.

ובאותו נושא: קוד הכניסה למסיבה הוא בדרך כלל Merry Christmas.
תמיד עניין אותי למה אומרים Merry ולא נניח Happy (למען האמת זה אף פעם לא עניין אותי).
אז חיפשתי, והסיבה היא פשוטה - מסורת.
המשמעות של Merry היא נעים ושמח. זה מצטלצל טוב.
תפס.
אבל האם זה מקרי שברכת ה-Merry נשמע בדיוק כמו Mary, הלוא היא אמו של חתן יום ההולדת?
לא נראה לי.
אז אני מאחל לכם מכבי של חנוכה, אסתר של פורים וכמובן פסח יוכבד (שהייתה מסתבר אמו של משה רבנו).

ואם כבר אנגלית - מקום בעייתי ארצות הברית.
נותנים נשק למי שרק רוצה.
יש המון אנשים חולים.
התרופה שנותנים לאנשים החולים היא מריחואנה.
אצלנו אולי יש מלחמות, אבל לפחות לא צריך לחשוש כשאוכלים ארטיק מטרה.

ואיך אפשר בלי ביבי "למה זה לא כמו באמריקה שם אי אפשר להתמודד אחרי שתי קדנציות" נתניהו?
הרשימה של הליכוד-ביתנו מזכירה לי את האנשים האלה שהיו מתארחים בחלומות בהקיציס.
אניטה פללי הייתה מתאימה בול בתור מספר 5, לא?

עוץ לי

אתמול בלילה התקשר אליי ברק אובמה.
"אני צריך את העזרה שלך".
"אני יודע" עניתי.
"אני צריך למנות מחר מזכיר מדינה, ואני מתלבט בין ג'ון קרי לבין ארנולד שוורצנגר".
"ארנולד שוורצנגר?" שאלתי. "הייתי בטוח שהוא כבר לא בעניינים".
"נכון" הוא הסכים, "אבל חשבתי שאם אקרב אותו אליי, הוא יוכל לטפל בשבילי בראשי ממשלה שאני לא אוהב".
"נשמע טוב. ומי זה ג'ון קרי?" התעניינתי.
"הוא הראשון ששלח לי את הלינק לגאנגם סטייל".
"קשה להתעלם מזה. תעשה לו בוחן קצר לתפקיד – תבקש שיזכיר לך מאיזה מדינה PSY".
"רעיון מצויין. ומה עם ארנולד?".
"מזכיר מדינה? בצעירותו הוא הזקיר ללא מעט, אבל לא נראה לי שזה עובד לו יותר".
"צודק. אז מה אני אעשה עם ביבי?".
"אממ יש לך כלב לא?".
"כן" הוא ענה בהתעניינות.
"אז תאמץ לו חבר. ותהיה יצירתי עם השם שלו.".
"הבנתי. שמחות קטנות. תודה."
"אין בעיה. אפשר גם לשאול אותך משהו?".
"בטח.".
"פשוט תיכף מתקשרת אליי מלכת אנגליה. היא לא מרוצה מג'יימס בונד החדש והיא רוצה רשימה של מועמדים פוטנציאליים. אפשר להמליץ עלייך?".
"וודאי. מי עוד ברשימה?".
"ציפי לבני.".

על מין ועלמין

הוירוס פליים היכה את עולם המחשבים בתדהמה.
זהו וירוס מתוחכם, מוסווה היטב, שלפי ההערכה פיתוחו ארך מספר שנים.
הוירוס פגע בעיקר במחשבים איראניים, והוושינגטון פוסט טרח לדווח כי הוירוס פותח על מנת לאסוף מודיעין על תוכנית הגרעין האיראנית.
האיראנים מיהרו להפנות אצבע מאשימה כלפי ישראל (אבל למה דווקא את הזרת עם הציפורן הארוכה כמו של הערסים?).
ישראל לא טרחה להגיב. גם חיילינו בסדיר שתקו.
"אל יתהלל חוגר כמפתח".

כבר זמן מה מסוקר במדורי הכלכלה נושא תשלום המיסים של חברות גדולות בארץ.
על רווחים של מיליארדי שקלים בשנה, משלמות החברות מס בשווי אלפי שקלים בלבד, ולעיתים אף 0%.
מס חברות קוראים לזה שם.
נשמע יותר כמו מס חברים.
גם מס ריק שם טוב.
אם כבר עושים לטייקונים תספורת, למה לא להוסיף איזה מסרק.

גם החברה בחברא קדישא לא פראיירים.
הם ראו שמחאת הדיור לא שינתה יותר מידי, וכמו כן שמו לב שהלקוחות שלהם די אדישים להפגנות בסך הכל.
על כן החליטו שם לאמץ את כל הטריקים התל-אביביים להגדלת התשואה מהנכס.
למשל ממש כמו רבי הקומות וחלוקת הדירות בתל-אביב, בבתי הקברות נוקטים כיום בשיטת הקבורה בקומות.
והמחיר של קבר סטודיו בקומה רביעית בלי מעלית - ממש רצח.
הדבר היחיד שנותר לעשות על מנת לשפר את תדמית בתי הקברות, הוא להתקין בכניסה אליהם פעמון.
כל בית צריך פעמון.
אני ממליץ על מנגינת קדיש, או על שיר הפתיחה של "חברים".
תמיד עובד.

ואפרופו סדרות ישנות - קשה לי קצת עם הקונספט הזה של שידורים חוזרים.
זה לא ששידורים ישירים עושים לי את זה, פשוט שידור ישיר הוא שידור חי.
ולכן כל שידור שאינו ישיר, הוא שידור מת.
מה שכמובן הופך שידור חוזר לתחיית המתים.

חורים ברשת

השבוע, בעודי משחק "ברל'ה ברל'ה צא החוצה" עם משחת השיניים הגמורה שלי, חשבתי על רפואת השיניים.
המוח אכן פועל בדרכים נסתרות.
תשעה מתוך כל עשרה רופאי שיניים בישראל ממליצים להשתמש במברשת השיניים החשמלית של Oral-B ובמשחת השיניים של Colgate.
בנוסף, תשעה מתוך כל עשרה רופאי שיניים בישראל ממליצים להשתמש במברשת השיניים המבודדת של Colgate ובמשחת השיניים של Oral-B.
גם הסטטיסטיקה פועלת בדרכים נסתרות, מסתבר.
והמסקנה המתבקשת - אל תבטחו בתשעה מתוך כל עשרה רופאי שיניים בישראל.
ואם תחשבו על זה בהיגיון, הרי שאם רופאי השיניים יעשו עבודה טובה מידי, לא תשאר להם כמעט עבודה.
אבל יכול להיות שהם כן בעדנו בסופו של דבר.
יש הרבה שיטות להרוויח מהצד, והבנתי למשל שרופאי שיניים מוסמכים להזריק בוטוקס (למי שמסתפק בהבעת פנים אחת ויחידה).
אז חורים הם לא דבר היחיד שהם יכולים להרוויח ממנו.
גם פרוקטולוגים מטפלים בחורים.
בשוטף הם מרוויחים מהאחורה, אז מעניין אם להם יש איזשהי שיטה להרוויח מהצד.
נשמע לי הגיוני שכן, למשל קבלת אחוזים על הפניות - 
"אני לא ממש יכול לעזור לך לצערי, אבל אני מכיר אחלה אינסטלטור".

ואפרופו כסף מהצד, בימים אלה אני עובד על תוסף חדש לדפדפן.
בלי להרבות במילים, או בגרסה העדכנית - בלי להרבות במיילים, אני אציג את הרעיון -
כאשר הדפדפן מציג דף שתוכנו אינו ראוי, לוחצים Ctrl + AX ומיד הדף מצונזר ומופיעה תמונה של הרב עובדיה יוסף (לא זאת שהוא מחטט באף).
טוב, הרעיון לא משהו, אבל ש"ס קונטרול מעולם לא היה מוחשי יותר.

באחד הפוסטים הקודמים כתבתי על שמות, והתעסקתי בעיקר בשמות פרטיים (אין לי משהו מצחיק להגיד על שמות ציבוריים).
השבוע נתקלתי בשם פרטי מעניין, ומסתבר שהוא לא מאוד נדיר (לפחות לא בקרב האנשים האלה שעונדים צמיד אדום של קבלה).
השם הוא אלף (Alef).
יש לי כמה בעיות  עם השם הזה:
א': השם מופיע בתחילת שורה זו.
ב': מי שזהו שמו לא יכול להיות סוכן שב"כ.
ג': כולם חושבים שהוא סוכן שב"כ שמצנזר את כולם.
ד': אותו אידיוט שאיחלנו לו הרבה מזל טוב בפוסטים הקודמים ישאל כתגובה לשם: "נו, אז איזה אות אתה הכי אוהב?".
כיוון שזה אותו אידיוט, אני מוכן לספק תשובה: "בשבילך שלוש אותיות ז'-ב-ע' ".

גם אני התעניינתי פעם בקבלה.
בסוף החלטתי שראיית חשבון זה לא בשבילי.

מט לנפול

סליחה על הגזענות, אבל מתי בפעם האחרונה כיכב במהדורות החדשות רוסי מראשון-לציון שאינו חבר בארגון פשיעה?
ומתי בפעם האחרונה ראינו שח-מט בטלוויזיה? הכי קרוב שזכור לי – וסליחה על הבדיחה הפסיכומטרית – היה כשאהרוני הכין שקשוקה.
אז חביב הקהל בוריס גלפנד אמנם הפסיד בגמר, אבל זכה במקום השני באליפות העולם בשח-מט.
כפי שכבר ציינתי, הוא לא צריך לרוץ לספר לחבר'ה,התקשורת כבר עשתה זאת בשבילו.
חוץ מזה הוא לא רץ.
לשמחתנו הרבה, הוא אפילו מצהיר שימשיך להתאמן במלוא המרץ.
אז הוא גם לא פרש, למרות שהיינו אומרים שזה בשיא (והוא בכלל עובד על סרט ההמשך - פרש ב-C2).
לסיכום, בוריס גלפנד הוא מלך והעובדה שקיבל פרס ניחומים של מיליון דולר מחממת את הלב.
(למרות לדעה הרווחת, יש קצת ש"ח בשח).
בניגוד לספורטאים רבים בארצנו, הוא לא יצטרך להתחנן עבור פת לחם.
ובטח שלא עבור פט.

אני מודע לכך שיש רבים שאינם חובבים שח, ואינם רואים בו ספורט, ואפילו שמעתי תגובות כמו "מעניין לי ת'תחת".
דבר ראשון – האם מטקות בים זה ספורט? אף אחד לא באמת יודע מה החוקים.
ובהקשר זה אני חייב לציין שלעניות דעתי עד שלא יכתב ספר חוקים מסודר למשחק המטקות, לא תהיה חוקה בישראל.
דבר שני – "מעניין לי ת'תחת" יכול דווקא להתפרש כדבר מושך ביותר.
למשל בקרב הקהילה הגאה.

היום קמתי בבוקר עם חיוך על הפנים.
שזה הרבה יותר טוב מלקום עם חיוך על הגב למשל.
אמנם בדרך כלל רובנו סובלים משביזות יום א', אך בשבילי זהו יום ראשון שאין שני לו.
למה?
כי אתמול הצלחתי לנגן בשני כלי נגינה בו זמנית.
טוב לא ממש, אבל ניגנתי בגיטרה וחיללתי שבת.

תחנונים לתכנים

לא מזמן נתקלתי בידיעה המעניינת על פתיחת סניף של רשת 2theloo ברחוב קינג ג'ורג' בתל-אביב.

למי שאינו יודע, מדובר על רשת שירותים ציבוריים בתשלום.

הרעיון פשוט – הלקוח מגיע, משלם, ומקבל שירותים מפוארים ונקיים (ובאמצע רחוב קינג ג'ורג' באמת אפשר לקרוא לזה כיסא המלך).

אולם המימוש, לדעתי, בעייתי.
האם אני מחוייב לפי משקל? זמן? ריבועי נייר טואלט שנעשה בהם שימוש? האם צריך להזמין מקום מראש? מה המשמעות של טייק אווי?
עוד מעניין אותי, האם במקום יש שירותי עובדים (חנות המפעל), ומה בדיוק עושים שם בשירות הלקוחות?
בנוסף לתאי השירותים, ניתן למצוא בכניסה לסניף חנות קטנה לדברי קוסמטיקה.
האמת שזה כבר מרגיש קצת כמו מלל בעיתון פורנוגרפי – ממלא את החלל שבין הלכלוך.
אם אני הייתי המנהל של מקום כזה, הייתי הופך סדרי עולם ומקים מאחורי הסניף תחנת דלק. ככה היה תלוי לי על הקיר מפתח עם מחזיק מפתחות ענק, ומעליו שלט – "תחנת הדלק מאחורה".
ה"מאחורה" תמיד מצחיק אותי. "אחורה" הרי יחסי ל"קדימה", ואת הכיוון של קדימה אפילו שאול מופז לא יודע.

כל הנושא מזכיר לי יונים (יונת שלום, לא יונת קקי).
טוב, לא סתם יונים, אלא כאלה שמחרבנות לך על הראש (טוב אולי כן יונת קקי).
כשיונה משלשלת לך על הראש, גם אם אתה על אי בודד, תמיד יגיח איזה אידיוט שיגיד לך שזה סימן למזל טוב.
אין בעיה, אני מקבל את זה.
וביום הולדתו של אותו אידיוט, אני אאחל לו הרבה הרבה מזל טוב.

ואפרופו פעם בשנה –
פעם בכמה זמן, ובעיקר כשאין רכילות עסיסית, מפרסמים העיתונים המובחרים נתונים סטטיסטיים על השמות אותם נותנים הורים בימינו לילדיהם.
ב"ידיעות" וב"מעריב" טוענים כי שמות כמו נועם ועלמה יבטיחו עתיד מתוק ונטול הפרעות קשב, ב"הארץ" שמות כמו נפתלי ואליעזר יבטיחו כי ילדיכם יהיו מנויי עיתון הארץ, וב"ישראל היום" השם ביבי יבטיח הצלחה ושלום כלל עולמי.
תמיד מצחיק אותי העיסוק בשם תם. אם תבקשו איות של השם, תקבלו את ההסבר ההגיוני שה-ו' הושמטה, כיוון ש"תום" הפוך זה מות (והם קוראים את זה כמו מוות כמובן).
מישהו שכח להזכיר להם ש"תם" הפוך זה מת?
ומה יעלה בגורלה של נטשה?
ראיתי שקיים בחנויות ספר שמות (לא זה מהתנ"כ), ואני שוקל לפתח אפליקציה שתמליץ על שמות טובים. הבעיה היא שאני לא יודע איך אקרא לאפליקציה.
יש למישהו שם טוב (פרט ל"שם-טוב")?
אין לי ספק שהאפליקציה תצליח.

בעזרת השם.