על הא ועל דא

השבוע פתחתי חשבון בטוויטר.

האמת היא ששקלתי בעבר להצטרף, אך הרגשתי שבמקרה הטוב ביותר זה יסתכם בכניסה חודשית להפגנת נוכחות ובדיקת ציוצי (כתיב מלא) הנשים בסביבה.
את זה אני עושה מצוין בחדר הכושר (לעיתים בכתיב חסר), ולכן וויתרתי על העניין.

אז מה נשתנה?

שמעתי שמצחיק שם.
לא התאכזבתי.

כבר כמה שנים מאז שנכנס חוק דואר הזבל לתוקפו.
באינטרנט זה עובד יופי, ובהזדמנות זו אודה ל- Google על שחוסכת ממני פרסומות לויאגרה ולתרופות להארכת שיער ודברים אחרים.
אך מה עם תיבת הדואר הלא-אלקטרונית שלי?

בעבר היו משלשלים לתיבות הדואר מכתבי אהבה, מכתבי געגועים או מכתבים מהדודה הרחוקה.
היום זה מרגיש שפשוט משלשלים לי בתיבת הדואר.

בית בישראל יהיה שלם גם בלי מגנט של אינסטלטור או מספר הטלפון של חיתולים למבוגרים על המקרר.

יאיר לפיד נכנס לפוליטיקה.

משום מה זה הזכיר לי את כניסתו לפוליטיקה של ארנולד שוורצנגר (שהזקיר לנשים רבות).
זה פשוט קפץ לי לראש. אין באמת דמיון רב.
שוורצנגר היה לוקח את צדוק טייסון.

אז ללפיד עוד עבודה רבה, אבל לפי הסקרים כבר עכשיו הוא שווה מספר יפה של מנדטים.
מעניין יהיה לראות את מי יגייס למפלגתו למלא מנדטים אלה.

לא מזמן היו פה מחאות.

זה התחיל בקוטג' והמשיך לקוטג' צמוד קרקע. האדמה רעדה, באמת הייתה תחושה של שינוי.
ומה עכשיו?

הטוויטר ממליץ לי לעקוב אחרי דפני ליף.